שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקעג

פַּעַם בְּיוֹם כִּפּוּר הִתְאַכְסֵן רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּאוּמַאן בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי נָחוּם שׁוּסְטֶער, שֶׁהָיָה סַנְדְּלָר וְאִישׁ פָּשׁוּט וְתָמִים כַּיָּדוּעַ, וְסִפֵּר אַחַר כָּךְ, שֶׁכְּשֶׁרָאָה אֶת סֵדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ בַּלַּיְלָה כְּקִימַת חֲצוֹת, הִתְבּוֹדְדוּת, תְּפִלּוֹת וְלִמּוּד תּוֹרָה, הִתְפָּעֵל כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ מִפָּנָיו.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.