בְּעֵת הִשְׁתַּלְטוּת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים, הָיָה רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ לִיפְּל, מְפַחֵד לָשִׁיר זְמִירוֹת שַׁבָּת בְּבֵיתוֹ כְּדַרְכּוֹ בְּקוֹלוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ כִּיהוּדִי חָסִיד, וְלֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵירָה אֶלָּא לָצֵאת לָרְחוֹב וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּמְשׁוּגָע, וְצָעַק אֶת הַזְּמִירוֹת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְהִנִּיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ בְּחָשְׁבָם שֶׁשִּׁכּוֹר מֻפְלָג הוּא.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקסט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.