רַבִּי הֶערְשִׁיל הָיָה חַיָּט בְּעִיר טֶעפְּלִיק, וְהִתְחַתֵּן בְּזִוּוּג שֵׁנִי עִם מָרַת חַנָּה בַּת רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְעָבַר לָדוּר בְּאוּמַאן, וְשָׁם עָסַק בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, הוּא הָיָה אָדָם פָּשׁוּט וְתָם, וְהִצְלִיחַ לְקָרֵב הַרְבֵּה לַאֲנַ"שׁ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָיוּ מִתְפָּעֲלִים מִתְּמִימוּתוֹ, וּכְשֶׁבִּקֵר פַּעַם אֵצֶל הָרַב יוֹסֵף יִצְחָק מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְפָּעֵל אַף הוּא מִמֶּנּוּ.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקמו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.