כְּשֶׁבָּא בְּבַחֲרוּתוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאוּמַאן, שָׁאַל אֶת אַנַ"שׁ שָׁם: מַדּוּעַ אֵין עוֹשִׂים יְשִׁיבָה לַבַּחוּרִים, עָנוּ לוֹ: כִּי לָאֱמֶת אֵין שַׁיָּךְ מְצִיאוּת שֶׁל בָּחוּר, כִּי תֵּיכֶף שֶׁנַּעֲשָׂה בַּר מִצְוָה צָרִיךְ לְהִתְחַתֵּן, וְאָמְרוּ בַּהֲלָצָה: בִּמְקוֹם יוּנְגֶער מַאן אַבְרֵךְ צָעִיר צָרִיךְ לוֹמַר "יוּנְגֶעל מַאן" אַבְרֵךְ יֶלֶד, כִּי תֵּיכֶף שֶׁגָּדַל וּמְסַיֵּם אֶת יַלְדוּתוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּבָר אַבְרֵךְ.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקלד
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.