שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקלב

אָמַר פַּעַם בִּמְלִיצָה רַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: בַּ'טְ'לָ'ן רָאשֵׁי תֵּבוֹת: בְּ'רָאנְפִין יַיִן שָׂרָף, טַ'בָּק. לִ'ילְיקֶע מִקְטֶרֶת. נְ'קִיּוֹת. שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁשָּׁקוּעַ בְּמִנְהָגִים אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ שְׁתִיַּת יַיִן שָׂרָף, הֲרָחַת טַבָּק, וְעִשּׁוּן הַלִּילְקֶע סִגַּרְיוֹת, וְחֻמְרַת הַנְּקִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַשְּׁהִיָּה הָרַבָּה בְּבֵית הַכִּסֵּא, נַעֲשֶׂה הָאָדָם בַּטְלָן וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' כָּרָאוּי. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ, כַּיָּדוּעַ, גַּם אָמַר חיי מוהר"ן סימן: "אַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֲבָל שְׁלֵימַזְלְנִיקֶעס, דְּהַיְנוּ בַּטְלָנִים בִּלְשׁוֹנֵנוּ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.