שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תצד

רַבִּי אַיְיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הִפְצִיר בְּרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיַּעְתִּיק דִּירָתוֹ מִטֶּעפְּלִיק וְיָבוֹא לָדוּר בְּאוּמַאן וְהוּא יִתֵּן לוֹ חֲצִי פַּרְנָסָתוֹ, מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת לֹא יָצָא הַדָּבָר לְפֹעַל, אַחַר פְּטִירָתוֹ אָמַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק אַחֲרָיו קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה רָאָהוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ בְּשִׂמְחָה: הַיּוֹם בָּאתִי לְרַבֵּנוּ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.