שיח שרפי קודש חלק א – סימן רטו

דַּיְיקָא אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה חִבֵּר הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סְפָרִים הַרְבֵּה וְהֵכִין לָנוּ כָּל טוּב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע מַה יִּהְיֶה מֵהֶם אִם יִזְכֶּה הָעוֹלָם לִיהָנוֹת מֵחִבּוּרָיו אִם לַאו כַּמְּבוּאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וּבֶאֱמֶת בְּחַיָּיו לֹא נִדְפַּס מֵחִבּוּרָיו כִּי אִם כְּרַךְ קָטָן וְגַם זֶה סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כַּיָּדוּעַ. (שָׁם).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.