פַּעַם אָמַר רַבִּי נָשְׁקֶע מִטּוּלְטְשִׁין: רְגִילִים אַנַ"שׁ תָּמִיד לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ מִגְדֻלַּת דּוֹדִי רַבִּי מִיכְל, כִּי לֹא יוֹדְעִים וּמַכִּירִים בִּגְדֻלַּת אָחִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי, כִּי לָאֱמֶת הָיָה אַף הוּא אָדָם נַעֲלָה וְלַמְדָּן מוּפְלָג מְאֹד, אַךְ מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ צָנוּעַ וְנִסְתָּר מְאֹד בְּטִבְעוֹ, הִשְׂכִּיל לְהַסְתִּיר גַּדְלוּתוֹ.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תעא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.