אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מִיכְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, לְרֹב הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר מֵחִיּוּב וּמַעֲלַת קִימַת חֲצוֹת, הֲרֵי מִתְבָּאֵר שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֵין קִיּוּם לְסַנְדְּלָר בַּעֲבוֹדָתוֹ לְלֹא הַמַּחַט, כֵּן אֵין יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְלַעֲבוֹד אֶת ה' בִּשְׁלֵמוּת לְלֹא הַזְּהִירוּת בְּקִימַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תלב
מקור הטקסט: תורת אמת.