שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תל

כְּשֶׁשָּׁהָה רַבִּי מִיכְל ב"ר יִצְחָק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּר גַּם עַל קֶבֶר הָרַשְׁבִּ"י, וְהוּא כַּיָּדוּעַ הָיָה לוֹמֵד הַרְבֵּה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, וְגַם בִּהְיוֹתוֹ בְּמִירוֹן לָמַד הַרְבֵּה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ הִתְלַהֵב מְאֹד, וְאָמַר בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: "כְּשֶׁשּׁוֹתִים "מֶעד" (=שֵׁם שְׁתִיָּה מְיֻחֶדֶת), מִן הַמְקוֹר, הֲרֵי הַטַּעַם הוּא טַעַם אַחֵר לְגַמְרֵי"! - "אַז מְ'טְרִינְקְט מֶעד בַּיים צַאפִּין הָאט דָאס אַ אַנְדֶער טַעַם" ! .

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.