שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תכג

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה פַּעַם בְּטוּלְטְשִׁין הָלַךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל רַבִּי מִיכַלֶע בֶּן רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּפָגְשׁוֹ אוֹמֵר תְּהִלִּים קַפִּיטְל ל"ה, "רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לוֹחֲמָי וְכוּ' אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשׁוּעָתֵךְ אָנִי", וְחָזַר תֵּיבוֹת "אֱמֹר לְנַפְשִׁי" הַנַּ"ל, כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ נִפְלָא, עַד שֶׁנֶחֱקַק הַדָּבָר עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.