שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תיח

כְּשֶׁנּוֹדַע לְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי מִפְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי גֶּעצִיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בָּכָה וְהִתְיַפֵּחַ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁלְּרֹב צַעֲרוֹ וְשִׁבְרוֹן לִבּוֹ דָּפַק רֹאשׁוֹ בַּכֹּתֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה וִכּוּחִים בְּנוֹשְׂאִים שׁוֹנִים.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.