שיח שרפי קודש חלק א – סימן רה

מַאֲמַר "וַיְהִי מִקֵּץ" (ליקו"מ ח"א, סי' נ"ד), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת חֲנֻכָּה שְׁנַת תקס"ה וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה סִפּוּרִים נִפְלָאִים מֵעִנְיַן זֶה הַמַּאֲמַר אַךְ אֵינִי בָּקִי בָּהֶם כָּל כַּךְ, וְשָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהִזְכִּיר אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵעִנְיַן מַה שֶּׁלִּפְעָמִים לִרְפוּאוֹת כְּאֵב הָרֹאשׁ מֵקִיזִין גִּידֵי הָרֶגֶל וְאֵין בְּזִכְרוֹנִי לְעִנְיַן מַה סִּפֵּר זֹאת. (שָׁם סִימָן נד).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.