הָיָה אֶחָד מֵחֲסִידֵי חַבַּ"ד שֶׁהָיָה דָּר רָחוֹק מְאֹד מְאוּמַאן בְּאֶחָד מֵעָרֵי קַוְוקַאז, שֶׁהָיָה בָּא בְּכָל שָׁנָה לַקִּבּוּץ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה, כִּי הָיָה לוֹ אָז יָארְצַייט, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה כְּנֻסַּח סִדּוּר חַבַּ"ד, לֹא הֵעִיר לוֹ עַל זֶה אַף אֶחָד מֵאַנַ"שׁ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה שִׁנּוּיִים כַּיָּדוּעַ.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן שעא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.