מַאֲמַר "תְּהִלָּה לְדָוִד" (ליקו"מ ח"א, סי' י"ב), זֶה הַמַּאֲמַר נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ שְׁנַת תקס"ג הַנַּ"ל וְהִמְתִּיק בְּתוֹכוֹ פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ' נַחֲמוּ נַחֲמוּ הַיְינוּ תְּרֵין צַדִּיקִים צַדִּיק עֶלְיוֹן וְצַדִּיק תַּחְתּוֹן וְכוּ' כַּמְּבוּאָר בִּלְשׁוֹן הַחֲבֵירִים אַךְ אַחַר כַּךְ כְּשֶׁנָּתַן לְהַעְתִּיק אֶת הַמַּאֲמַר הַזֶּה מִכְּתִיבַת יָדוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כִּי מַאֲמַר זֶה הוּא לָשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כַּנִּדְפַּס אֵצֶל הַמַּאֲמַר בִּתְחִלָּתוֹ הִשְׁמִיט פֵּירוּשׁ הַפָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ הַנַּ"ל וַה' יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (שָׁם סִימָן י"ב).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן רא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.