שיח שרפי קודש חלק ד – סימן רפה

כְּשֶׁהִתְקָרֵב רַבִּי סֶענְדֶער לְאַנַ"שׁ, הִתְפַּלְּאוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו כָּל מַכִּירָיו, וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה, מַה הָיָה לוֹ לְרַבִּי סֶעְנְדֶער שֶׁנֶּהְפַּךְ לְחָסִיד בְּרֶסְלֶב, כִּי הָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל, וּפִתְאוֹם נֶהְפַּךְ לְעוֹבֵד ה' מֻפְלָג כָּמוֹהוּ, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בַּחֲצוֹת הַיּוֹם בְּעוֹד שֶׁיָּשְׁבוּ חֲבֵרָיו הַסּוֹחֲרִים בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם וְעָסְקוּ בְּמִסְחָרָם כְּהֶרְגֵּלָם, הָלַךְ כְּבָר הוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי שַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לְקַבֵּל אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.