שיח שרפי קודש חלק ד – סימן רפא

אָמְרוּ אַנַ"שׁ בִּשְׁבַח אַנַ"שׁ שֶׁמֵּעִיר טְרָהְוִויץ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם 'לֵב' פָּתוּחַ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְכֵן 'כִּיס' פָּתוּחַ לִצְדָקָה, כִּי גֹּדֶל נְתִינַת הַצְּדָקָה שֶׁהָיָה בַּחֲבוּרָתָם הָיָה לְאֵין שִׁעוּר. וּלְדוּגְמָא, הָיָה לָהֶם בְּשׁוּתְּפוּת אָרוֹן מְיֻחָד עֲבוּר בְּגָדִים, וְכָל אֶחָד שֶׁהָיָה חָסֵר לוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ, הָלַךְ וְנִגַּשׁ לָאָרוֹן הַמְיֻחָד וּבָחַר לוֹ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.