שיח שרפי קודש חלק ד – סימן רנז

לֹא נָהֲגוּ אַנַ"שׁ לְהַקְפִּיד בְּדַוְקָא בַּאֲפִיַּת מַצּוֹת מִצְוָה בְּעֶרֶב-פֶּסַח, וְסִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁגַּם הָרַב מִטְּשֶׁערִין לֹא נָהַג בְּמִנְהָג זֶה, בְּהַטְעִימוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה טְעָמִים וַחֲשָׁשׁוֹת הַמְּבַטְּלִים חוּמְרָה זוֹ, וּבְעִקָּרוֹ מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת וְהַפְּזִיזוּת שֶׁיֵּשׁ בַּאֲפִיַּת הַמַּצָּה בְּשָׁעָה דְּחוּקָה זוֹ, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁהַיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לֶאֱפוֹת בְּשָׁעָה זוֹ כָּרָאוּי, נָכוֹן הַדָּבָר מְאֹד וְכַמְּבוֹאָר בַּסְּפָרִים. (עיין בפסקי תשובות תנח, ד, (עמ' קסד-קסה) ).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.