שיח שרפי קודש חלק ד – סימן ריח

נָהֲגוּ בְּאוּמַאן בְּשַׁבָּתוֹת שֶׁבִּימֵי הַחֹרֶף, שֶׁקֹּדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה נִגַּשׁ הַחַזָּן לַעֲמֹד לוֹמַר בְּצִבּוּר מִזְמוֹר "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְהַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" כַּנָּהוּג.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.