שיח שרפי קודש חלק א – סימן קפו

גַּם הָיָה עוֹסֵק בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ"ל בְּעַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה הַעְתָּקוֹת וּלְלַבְּנָם וּלְסַדְּרָם בְּכָל פַּעַם בְּסֵדֶר יוֹתֵר נָכוֹן וּלְבָרֵר הָעֵצוֹת וְהַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים הַיּוֹצְאִים מֵהֶם לְמַעֲשֶׂה כַּמּוּבָן מִסֵּפֶר קִצּוּר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" וְ"לִקּוּטֵי עֵצוֹת". וְגַם בְּעִנְיָן זֶה הָיָה לוֹ עֵסֶק גָּדוֹל, כִּי סִדְּרוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וּבְכָל פַּעַם בְּאוֹפֶן אַחֵר, כַּיָּדוּעַ לְהַיּוֹדְעִים בָּזֶה. (שם).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.