אַנַ"שׁ שֶׁבְּפוֹלִין הָיוּ נוֹהֲגִים לְהַנִּיחַ אֶת סֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" לִמְרַאֲשׁוֹתָה שֶׁל הַמַּקְשָׁה לֵילֵד, וְרָאוּ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה מוֹפְתִים, וּכְמוֹ כֵן יָדוּעַ הָיָה מִכַּמָּה וְכַמָּה עֲקָרוֹת שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים וְאוֹמְרִים כַּמָּה פְּעָמִים אֶת סֵפֶר "סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת" וְנִפְקְדוּ בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָא, כַּמּוּבָא סְגֻלָּתוֹ בַּסֵּפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" (סִימָן כה).
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן קעו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.