גַּם הָיָה עוֹסֵק הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם לְפָרֵשֹׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' שָׁעוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׁמַע סֵדֶר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, הָיָה מְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ, כִּי אִי-אֶפְשָׁר דָּבָר זֶה, אִם לֹא שֶׁמְבַלֶּה כָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל. (שם).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן קפד
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.