בְּאוּמַאן נָהֲגוּ אֲנַ"שׁ הַחֲשׁוּבִים, כְּרַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי וְרַבִּי גֶּעצִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, כָּל אֶחָד בְּדִילוּג יוֹם אֶחָד, דְּהַיְּנוּ שֶׁלָּמְדוּ תּוֹרָה אַחַת וְאַחֲרֶיהָ אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת הַפְּזוּרִים בְּסִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הַמְּיֻסָּדִים עַל תּוֹרָה זוֹ, וּמֵחֲמַת סֵדֶר לִמּוּד זֶה, לָקַח זְמַן רַב לִגְמֹר תּוֹרָה אַחַת.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן קנו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.