שיח שרפי קודש חלק ד – סימן קנ

אבְּאוּמַאן נָהֲגוּ לוֹמַר הַגָּשֶׁם - בְּנִּקּוּד קָמֵץ, וְלֹא יָדְעוּ מֵהַשִּׁיטוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשּוּ בְּנִדּוֹן זֶה.

בנֻסַּח אַנַ"שׁ בִּתְפִלַּת הַשְּׁמוֹנָה-עֶשְׂרֵה לוֹמַר בְּבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן" "חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת" בִּלְבַד, וּבְבִרְכַּת רְפָאֵינוּ לוֹמַר "וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ כִּי אֵל" וְכוּ',

גבְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים, אוֹמְרִים "וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד" וְלֹא "וְכָל הַמִּינִים".

דבְּבִרְכַּת "עַל הַצַּדִּיקִים" אָמְרוּ "בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנוּ" לְלֹא תֵּיבַת "בְּתָמִים".

הבְּבִרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אָמְרוּ "אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ חוּס וְרַחֵם".

ובְּבִרְכַּת רְצֵה, נָהֲגוּ אַנַ"שׁ לוֹמַר: וּתְפִלָּתָם "מְהֵרָה" בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וְכוּ'. (אולם ראה בהשמטות לחיי"מ סי' פד).

זבִּתְפִלַּת שִׂים שָׁלוֹם לֹא אָמְרוּ תֵּיבַת "יַחַד" אֶלָּא "כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ".

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.