שיח שרפי קודש חלק ד – סימן קל

בְּמַה שֶּׁהִקְפִּידוּ חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה לִבְלִי לָתֵת צְדָקָה לֶעָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָמְרוּ אַנַ"שׁ, שֶׁעִקָּר הַהִשְׁתַּדְּלוּת בָּזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד לְחַלְּקוֹ לִצְדָקָה, אוּלָם בְּדֶרֶךְ כְּלַל כְּשֶׁנּוֹתְנִין לֶעָנִי הַפּוֹשֵׁט יַד אֵין צָרִיךְ לַחֲשׁוֹשׁ בְּדָבָר זֶה, אִם אֵין יוֹדְעִין בְּבֵרוּר שֶׁהוּא אֵינוֹ הָגוּן חָלִילָה.

מקור הטקסט: תורת אמת.