שיח שרפי קודש חלק א – סימן קעז

הַכְּלַל אַחַיי גָּאט וֶועט אַייךְ אוֹיס פִירְן אִין אִיר וֶועט אַלְדִינְג אִיבֶּער קוּמֶען, זַייט נִיט קֵיין מְיוּחָסִים, כִּי כְּבָר בִּזּוּ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפָנָיו בִּזְלַאטִיפָּאלֶע בַּמֶּרְחָץ וְגַם תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי אֵיךְ שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּפָנָיו, וְהוּא סָבַל הַכֹּל, וְעָשָֹה אֶת שֶׁלּוֹ, וְעַתָּה אָנוּ רוֹאִין מַה שֶּׁזָּכוּ עַל-יְדֵי- זֶה. (שם קיג).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.