שיח שרפי קודש חלק ד – סימן פג

אאָמְרוּ, בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָרַב שֶׁהָיָה בְּעוֹלָם הַתּוֹהוּ, הַמּוּבָא לְעֵיל (סִימָן רלח רלט), שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהָיָה רַב כָּשֵׁר, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא קִבֵּל עֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם כְּהָרְשָׁעִים, רַק עֹנֶשׁ לִהְיוֹת בְּעוֹלָם הַתּוֹהוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה עַל דִּמְיוֹנוֹתָיו שֶׁהָיוּ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

במימרות, הברקות

גורעיונות כלליים

דמימרות אנ"ש כלליים

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.