שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תרא

בִּשְׁנַת תקכ"ח בַּיָּמִים ו' ז' ח' תַּמּוּז, הָיוּ הַקּוֹזַאקִים הָאַכְזָרִיִּים בְּעִיר אוּמַאן, וְהֶעֱמִידוּ חֻפָּה בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְצֶלֶם שְׁתִי וָעֵרֶב תַּחְתָּיו, וְהִכְרִיזוּ שֶׁכָּל יְהוּדִי הַנִּכְנָס תַּחְתָּיו יִנָּצֵל. אוּלָם שׁוּם יְהוּדִי לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלַל לֹא נִכְנַס תַּחְתָּיו, וְרָצְחוּ אֶת כָּל הַיְהוּדִים תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, כִּשְׁלשִׁים אֶלֶף נֶפֶשׁ, וְהָיָה זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם מֻפְלָג. וְקָבְרוּ אֶת הַנִּרְצָחִים בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת בְּקֶבֶר אַחִים גָּדוֹל, בְּסָמוּךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.