מָצְאוּ פַּעַם קָמֵיעַ שֶׁנָּתַן רַבִּי נַפְתָּלִי כַּץ זַצַ"ל נֶגֶד אֵיזֶה רוּחַ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּאִישׁ אֶחָד, וְהָיָה כָּתוּב בּוֹ "לֵךְ אֶל אוּמִין פְּלַךְ קִיּוּב אֶל יַעַר גְרֶעקוֹב כִּי שָׁם מְקוֹמְךָ". (וּרְאֵה בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן מַה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁעִיר אוּמִין הוּא בִּבְחִינַת קְצֵה הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "עִיר קְצֵה גְּבוּלֶךָ" עַיֵּן שָׁם).
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תקצח
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.