שיח שרפי קודש חלק ג – ה-קפד

כַּיָּדוּעַ הָיָה ראבר"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִזְהַר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַשּׁוֹמְעִים שׁוּם דִּבּוּרִים שֶׁאינָם לְפִי מַדְרֵגָתָם. פַּעַם בְּעֵת דַּבְּרוֹ עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יָשַׁב שָׁם אֶחָד שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁאֵין זֶה בְּנֹחַ לוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּשְׁמִיעָתוֹ דְּבָרָיו, וְהֵחֵל לְדַבֵּר מֵהַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ס' בְּפֵרוּשׁ מַעֲשֶׂה מֵחוֹנִי הַמְעַגֵּל מִי אִיכָּא דְנַיִים שַׁבְעִין שְׁנִין וְכוּ' אֲנָא עָלְמָא בְּחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, וְכוּ', וְתֵכֶף נָפַל הַלָּה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה וּכְבָר לֹא הִפְרִיעַ לְשִׂיחָתוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.