שיח שרפי קודש חלק ג – ד-תקפז

נַיְיחָא בְּנָהּ שֶׁל מָרַת פֵייגָא בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּאלֶה הַמְכֻנָּה "נַיְיחָא אַבַּאלֶעס" הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כְּסָבוֹ רַבִּי אַבָּאלֶה, אוּלָם נִתְפַּס קְצַת לְהַשְׂכָּלָה, וְעָמְלוּ עִמּוֹ כַּמָּה מֵאַנַ"שׁ הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, בֵּינֵיהֶם גַּם רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹצִיאוֹ מִדֶּרֶךְ קְלוֹקֶלֶת זוֹ, וְשָׁלַח לוֹ רַבִּי פִּנְחָס זֶמֶר וּפִזְמוֹן מְחֻבָּר לְהַפְלִיא שֶׁבּוֹ הוֹכִיחוֹ עַל דַּרְכּוֹ וְקוֹרֵא לוֹ לָשׁוּב לְדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, אוּלָם לֹא הִצְלִיחוּ לְעָקְרוֹ מִזֶּה בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁדִּבֵּר וְעָסַק עִמּוֹ הַרְבֵּה רָאבְּרַ"נ וְאָז פָּרַשׁ לְגַמְרֵי מִדֶּרֶךְ רָעָה וּקְלוֹקֶלֶת זוֹ. (וע"ע להלן בח"ה, סעיף קצ"ח).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.