שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תסג

כְּשֶׁחָזַר פַּעַם רָאבְּרַ"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנוֹדַע לוֹ עַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַוִּכּוּחַ שֶׁהָיְתָה בֵּין שְׁנַיִם מֵחֲשׁוּבֵי וּגְדוֹלֵי אַנַ"שׁ, נַעֲנָה וְאָמַר, "לִשְׁנֵיהֶם אֵין הִתְבּוֹדְדוּת", כִּי כָּל אֶחָד מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַלֶּה צִדְקָתוֹ הוּא, וְלֹא כֵן הוּא הָאֱמֶת הַנָּכוֹן הַצָּרִיךְ לִהְיוֹת, כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל שֶׁתִּתְגַלֶּה הָאֱמֶת הָרְצוּיָה, מִמִּי שֶׁהוּא.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.