שיח שרפי קודש חלק א – סימן קלג

איֵשׁ תּוֹלַעַת אַחַת, שֶׁנִּבְרָא עַל אִילָן, וְיוֹשֵׁב תָּמִיד עַל הָאִילָן. וְיֵשׁ לְזֶה הַתּוֹלַעַת כְּמוֹ בַּיִת שֶׁל רֶפֶשׁ וָטִיט, שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז "בְּלָאטֶע". וְחָקְרוּ הַמְחַקְּרִים מֵהֵיכָן בָּא זֶה הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְאָמְרוּ, שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מַעֲשֵֹה שֵׁדִים, שֶׁהַשֵּׁדִים עוֹשִֹים לוֹ הַבַּיִת. וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹלַעַת יֵשׁ לוֹ בְּטֶבַע קְרִירוּת, וּמֵהַקְּרִירוּת בָּא לַחְלוּחִית, וּמֵחֲמַת הָעַפְרִירוּת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו תָּמִיד עַל הַלַּחְלוּחִית נַעֲשֶֹה עָלָיו כְּמוֹ בַּיִת. (יְמֵי מוֹהַרְנַ"תְּ בְּהַשְׁמָטוֹת שׁוֹנוֹת ד).

בליקוטים-עלים לתרופה

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.