שיח שרפי קודש חלק ג – סימן שה

כְּשֶׁהִשְׁתַּטֵּחַ פַּעַם רַבִּי יוּדְל חֲתָנוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁבְּאוּמַאן, וְרָאָה אֶת הַמַּצֵּבָה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל קִבְרוֹ שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהּ רַק הַתֵּיבוֹת "פ"נ אִישׁ תָּם ר' נַחְמָן הַלֵּוִי חַזָּן" (וכדלהלן סעיף שט"ו) הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וְאָמַר: הֲרֵי אֵין רוֹאִים פֹּה כְּלַל קֶבֶר, וְסִיֵּם מֵעַצְמוֹ וְאָמַר: "בְּחַיָּיו הָיָה חוֹתְנִי שָׁפָל וּכְלוּם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְגַם עַתָּה הִינוֹ שׁוּב כְּלוּם", "בַּיים לֶעבְּן אִיז עֶר גִיוֶוען אַ גָארְנִישְׁט אוּן אִיצְטֶער אִיז עֶר וַוייטֶער גָארְנִישְׁט".

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.