כְּשֶׁבָּנָה רַבִּי סֶענְדֶער בִּשְׁנַת תרכ"ו מֵחָדָשׁ אֶת הַקְּלוֹיז, בָּנָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה חֲדָרִים בִּרְצוֹתוֹ שֶׁיָּדוּרוּ בּוֹ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים מֵאַנַ"שׁ שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בְּשׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן, רַק יֵשְׁבוּ עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְלֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רנ"ט, בְּאָמְרוֹ "רַבֵּנוּ לֹא אוֹחֵז מֵחַיָּלִים שְׂכִירִים", "דֶּער רַבִּי הַאלְט נִישְׁט פוּן גִּידוּנְגִינֶע זֶעלְנֶער". רנ"ט בְּעַצְמוֹ דָּר שָׁם אַחַר כָּךְ, מֵחֲמַת נִהוּלוֹ אֶת מִשְׂרַת הַגַּבָּאוּת שֶׁל הַקְּלוֹיז.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רצו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.