כְּשֶׁהָיָה רל"י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פַּעַם בְּעִיר בָּאבְּרִינִיץ פָּגַשׁ שָׁם בְּשַׁמָּשׁ שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת, שֶׁסִּפֵּר לוֹ שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ שָׁבַת פַּעַם אֵצֶל רנ"ט, וְשִׁבַּח אֶת רנ"ט מְאֹד, וְהִפְלִיג לְפָנָיו מִגֹּדֶל הֶאָרַת שַׁבָּת שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלוֹ מְאֹד, עַד שֶׁסִּיֵּם בְּאָמְרוֹ לוֹ: מָה אוֹמַר לָךְ, הָיָה טוֹב, וְאֵינִי יָכוֹל לְשָׁכְחוֹ.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רפו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.