שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער הָיְתָה שְׁפִּילְבַּאנְד, לְרַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן וְלוֹ בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן שֶׁהָיָה חָתְנוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ. הוּא הָיָה דָר בְּטֶעפְּלִיק וְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת הַמְּלַמְדוּת, וְהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תר"פ בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רנח
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.