חַיָה בַּת רַבֵּנוּ הָיְתָה צְנוּעָה מְאֹד וּבַעֲלַת יִרְאַת שָׁמַיִם עַד מְאֹד, שֶׁלְּרֹב הַקְפָּדָתָהּ בְּמִדַּת הַצְּנִיעוּת, הָיְתָה מְכַסֶּה פָּנֶיהָ כְּשֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב. בִּנְשׂוּאֶיהָ הַשְּׁנִיִּים שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי אַהֲרֹן נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַב הַ"בַּעַל הַתַּנְיָא", הָיְתָה דָּרָה בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רנד
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.