שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רלז

רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן, שֶׁהָיָה דַּיָּן בְּטֶעפְּלִיק בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הִנְהִיג מִנְהָג בְּטֶעפְּלִיק, שֶׁבַּיּוֹם שֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל, לֹא יַפְסִיקוּ הַקָּהָל בְּסוֹף כָּל מִזְמוֹר וְיַמְתִּינוּ לְסִיּוּמוֹ שֶׁל הַחַזָּן כַּנָּהוּג בָּעוֹלָם, אֶלָּא יֹאמְרוּ אֶת כָּל הַמִּזְמוֹרִים בְּרֶצֶף עַד לַפְּסוּקִים "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב", בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבַּאֲמִירַת הַהַלֵּל.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.