מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לֹא הָיָה נוֹהֵג לְזַמֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת אֶת הַזֶּמֶר הַנִּקְרָא "דֶער פְרוּמֶער נִגּוּן" הַמּוּשָׁר בְּפִי אַנַ"שׁ עַל זֶמֶר "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא", בְּהַטְעִימוֹ שֶׁמֵּחֲמַת קְדֻשַּׁת וּמַעֲלַת שִׂמְחַת שַׁבָּת, אֵינוֹ חָפֵץ לְזַמֵּר נִגּוּנֵי הִתְעוֹרְרוּת אֶלָּא רַק נִגּוּנֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, אוּלָם בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית עֵת רַעֲוָא דְרַעֲוִין דְּבֵיקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת, אָז הָיָה מְזַמְּרוֹ.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן קלד
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.