פַּעַם כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי יוּדְל לִשְׁהוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רָצָה לִנְסֹעַ עִמּוֹ גַּם בְּנוֹ הַקָּטָן רַבִּי יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּמֵחֲשַׁשׁ טִלְטוּל הַדְּרָכִים עִם יֶלֶד קָטָן כָּזֶה לֹא לְקָחוֹ, כְּשֶׁבָּא וְנִכְנַס אֶל רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ מֵעַצְמוֹ: "עִנְיָנִי הוּא פֶּלֶא, הָאַבָּא נוֹסֵעַ אֵלַי הֲרֵי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן, בְּנוֹ שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ אֵלַי, אֵין חָפֵץ הָאָב לְקַחְתּוֹ", "מַיין זַאךְ אִיז אַ פֶּלֶא, אַ טַאטֶע פָאְרָט צוּ מִיר גְּלֵייבְּט עֶר דָּאךְ אִין מִיר, זַיין זוּן וִויל פָארְן וִויל עֶר אִים נִישְׁט נֶעמֶען".
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן קו
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.