בְּסִפּוּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִנֶּעמִירוֹב עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעֵיל חֵלֶק א' סִימָן שנז, מְסֻפָּר עוֹד שֶׁכִּוֵּן רַבֵּנוּ לִשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ הָיָה "פְּלָאטְנִיסְקִי" וְשֵׁם הָאִישׁ הַסּוֹחֵר שֶׁקֵּרְבוֹ שְׁמוֹ הָיָה "הֶעכְט". וְהִנֵּה כְּשֶׁנִּתְפַּס הַדָּג בַּחַכָּה טוֹרֵף מְעַט מֵהַדָּג הַקָּטָן הַנָּתוּן בַּחַכָּה כְּפִתָיוֹן לִתְפִיסַת הַדָּגִים, כְּמוֹ כֵן זֶה הַסּוֹחֵר נִתְקַרֵב לְגַמְרֵי, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ נֶחְלַשׁ מְעַט מִדֶּרֶךְ עֲבוֹדַת-הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן קב
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.