שיח שרפי קודש חלק ג – סימן פד

בְּשָׁבוּעוֹת תקס"ז תֵּיכֶף אַחַר פְּטִירַת זוּגָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, אָמַר: אִלּוּ לֹא הִתְבַּיַּשְׁתִּי הָיִיתִי מְצַוֶּה שֶׁכְּבָר יְשַׁדְּכוּ שִׁדּוּךְ עֲבוּרִי, כִּי הַתּוֹרָה אָמְרָה "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", וְאֵינִי רוֹצֶה לְהִקָּרֵא "לֹא טוֹב". "וֶוען אִיךְ וָואלְט זִיךְ נִישְׁט גִישֶׁעמְט וָואלְט אִיךְ שׁוֹין גִיהֵייסְן מִיר רֶעדִין אַ שִׁדּוּךְ, וַוייל דִי תּוֹרָה זָאגְט 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ', וִויל אִיךְ נִישְׁט הֵייסְן נִישְׁט קֵיין גוּטֶער".

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.