אָמַר אַדְמוּ"ר זַ"ל שֶׁכְּשֶׁחוֹזְרִין הַשֶּׁקֶר שְׁנֵי פְּעָמִים נַעֲשָֹה אֶצְלוֹ אֱמֶת וְכוּ', וְלֹא דַי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַטְעוֹת גַּם אֲחֵרִים בִּגְנֵיבַת עָרְמָתוֹ, וְלֹא דַי בָּזֶה עַד שֶׁכַּבְיָכוֹל יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַסְתָּרָה כָּזֹאת כְּאִלּוּ הַשֵׁם-יִתְבָּרַךְ מַסְכִּים עִמּוֹ, בִּבְחִינַת 'גַּנְבָא אֲמַחְתַּרְתָּא רַחְמָנָא קַרְיָא' (ברכות סג. לגירסת הע"י שם). (שָׁם הִלְכוֹת גְּנֵיבָה ה, יא).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן קט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.