אָמַר: "סְעוּדַת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְבָנִים", וְהָיָה אוֹמֵר רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֱיוֹת שֶׁאֵין מְבוּרָר לָנוּ אִם כַּוָּנָתוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיְתָה לְלֵידַת בָּנִים אוֹ לְגִדּוּלָם, אִם כֵּן אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁמְסֻגָּלִים הֵם לִשְׁנֵיהֶם, הֵן לְלֵידַת הַבָּנִים וְהֵן לְגִדּוּלָם, וְאָכֵן הִקְפִּידוּ אַנַ"שׁ לְקַיְּמוֹ בְּעֵת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם בְּהִדּוּר, בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת וּבְמַלְבּוּשֵׁי שַׁבָּת. (וע"ע להלן בח"ד, סעיף תס"ח).
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן עא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.