אפַּעַם אַחַת נָסְעוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִנֶּמִירוֹב לִבְרַסְלֶב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְתָעוּ מְאֹד בַּדֶּרֶךְ וְנָסְעוּ כָּל הַלַּיְלָה, וּבַדֶּרֶךְ רָאוּ שֶׁבָּאוּ בַּחֲזָרָה לְנֶמְרוֹב. וּכְשֶׁבָּאוּ אַחַר־כָּךְ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְסִפְּרוּ לוֹ הַנְּסִיעָה הַנַּ"ל. אָמַר הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל אֶחָד שֶׁלֹּא רָצָה בְּלֵב שָׁלֵם, וְהוּא הָיָה ר' לִיפָּא, אִיהְר זָאלְט גִּיוֶועזְן
באֵיְינֶעם אַרָאפּ וַוארְפִין (הָיָה עֲלֵיכֶם לִזְרֹק אֶחָד):