כוכבי אור שיחות וספורים מרבנו ז"ל – טז

אאָמַר לְעִנְיַן קֶעסְט (הַמִנְהָג הָיָה שֶׁהֶחָתָן הָיָה סָמוּךְ עַל שֻׁלְּחַן חוֹתְנוֹ בְּשָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְאַחַר נִשּׂוּאָיו), שֶׁאֲפִלּוּ אִם זוֹרְקִים הַכָּרִים לַחוּץ אַךְ מַכְנִיסִים אוֹתָם בַּחֲזָרָה לַבַּיִת, אָז לֹא יַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַקֶּעסְט לֵילֵךְ אֶל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְלִסְחֹר. וְדִבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת מִזֶּה וְאָמַר שֶׁהָנֵי מִלֵּי בְּתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ, אֲבָל אִם לוֹמֵד קְצָת וְהַשְּׁאָר הוּא מְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, מִצְוָה לְדַבֵּר עִם הָאַבְרֵךְ הַזֶּה

בשֶׁיֵּלֵךְ לִסְחֹר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה:

מקור הטקסט: תורת אמת.