אוְהִנֵּה כְּפִי הַמּוּבָן מִדִּבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל שֶׁגַּם הָ'עִיר וְ'קַדִּישׁ מִ'ן שְׁ'מַיָּא נָ'חִית שֶׁהוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְכוּ'... נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי יֵשׁ לָזֶה שַׁיָּכוּת לְמַה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּינָה עַד הוֹד אִתְפַּשְׁטַת, וְהַהוֹד הוּא עֲנַף הַבִּינָה, וְיָדוּעַ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי נִסְתַּלֵּק בִּסְפִירַת הוֹד שֶׁבְּהוֹד, וּבְוַדַּאי גַּם מִשֹּׁרֶשׁ מִדָּתוֹ הָיָה שַׁיָּךְ לָזֶה. וְעַל־כֵּן גַּם רַבִּי "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי" בְּמִסְפַּר רַבִּי "נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה" (553) (זֶה
בהָרֶמֶז שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אֲחֵרִים).
גמה
דבִּינָה הִוא בְּסוֹד נֶשֶׁר וְעַל־כֵּן "נֶשֶׁר" עִם הָאוֹתִיּוֹת בְּמִסְפַּר
ה"נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה" (553).