אכִּי אִם אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה הָאָדָם מַה שֶּׁעָשָׂה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ מוֹסִיף לְרַחֲקוֹ (כַּמּוּבָא בְּרַשִׁ"י, דְּבָרִים י"א. בְּשֵׁם חֲכָמֵינוּ זַ"ל 'אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ', וְעַיֵּן שָׁם בְּשִׂפְתֵי חֲכָמִים שֶׁמֵּבִיא בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי הַמָּשָׁל מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּפְטָרִים זֶה מִזֶּה עַיֵּן שָׁם) בִּבְחִינַת "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה", כִּי הָרָע שֶׁבַּמְדַמֶּה שֶׁבְּלֵב כָּל אֶחָד הִיא בִּבְחִינַת פַּרְעֹה כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת שְׁלוּחִין הֲלָכָה ה', אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו בְּסִבּוֹת מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת אֲשֶׁר מְסַבֵּב בְּכָל זֶה מִתַּעֲלוּמוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲבָל כָּל רְמִיזוֹתָיו יִתְבָּרַךְ הָאֵלֶּה וְכָל קְרִיאָתוֹ אוֹתָנוּ הוּא עַל־יְדֵי נְבִיאָיו וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו מִכָּל מִינֵי פִּתּוּיִּים וַהֲסָתוֹת וּמְנִיעוֹת אֲשֶׁר הִגְבִּיר וְיַגְבִּיר עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל פָּסוּק: "וּמֹשֶׁה
בנִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הוּא הָאֱלֹקִים" עַיֵּן שָׁם.