קיצור ליקוטי מוהר"ן תנינא – תורה טז

אא. עַיֵּן פְּנִים תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, לָמָּה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה אֵין נוֹתְנִים לוֹ תֵּכֶף פַּרְנָסָתוֹ מְזֻמָּן, רַק עַל־יְדֵי סִבּוֹת לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ:

בב. [עִקַּר כָּבוֹד וּגְדוֹלַת הַמַּלְכוּת אוֹ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, וְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ וְהַמּוֹשֵׁל עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיוֹתֵר (קל"מ הַיָּשָׁן, יא)]

מקור הטקסט: תורת אמת.